אפתח בזאת שאאחל לתושבי שדרות, אשקלון והנגב המערבי ימים של שקט, של ביטחון וימים טובים יותר ויפים יותר. אך כל זאת לא יקרה אם מדינת ישראל, שאותה אני מכנה, ובצדק, מדינת חלם, לא תתעורר!
--------------------------------------------------------------------------------
היום, יום רביעי 24,12,08, והשעה 18:15, ישבתי כמו רבים מעם ישראל מול מסך הטלוויזיה וצפיתי במהדורת החדשות של השעה 18:00 בערב, מה לעשות? זה היה הזמן היחיד בו התפנתי מכל עיסוקיי השונים. נורא הצטערתי על כך שהזדמן לי לצפות במהדורת החדשות, כי כל הקרביים שלי התהפכו מעצבים כאשר ראיתי את תושבי אשקלון, כן רבותיי, תושבי
אשקלון, רצים לכל עבר עם הישמע הסירנה המודיעה "ברוב הדר" על הגעתם של הקסאמים, או הגראדים, לצורך העניין.
זה היה באמת מעצבן לצפות במנוסתם וחוסר האונים של תושבי אשקלון ודמיינתי כך גם את תושבי באר-שבע, דימונה והאזור, לא רוצה לזרוע בהלה, אך תסריט שכזה הינו בהחלט אפשרי.
ואני רוצה לשאול שאלה אחרת, למה שלא ניתן לתושבי עזה לברוח בצורה שכזאת? למה שלא ננחית על עזה מכה קשה וכואבת, מנה אחת אפיים? למה תושבי מדינת ישראל צריכים להיות פעם אחר פעם כברווזים במטווח ותושבי עזה יהנו משקט ושלווה?
רבותיי, במקום לדון על רגיעה צריך להפגיז את העיר עזה עד אשר ייגמר ירי הקסאמים, להתחשב? במי? במה? אנחנו נמצאים במלחמה, לא? החמאס זה לא חיזבאללה, אותם אפשר למחוק מעל פני האדמה ביום או יומיים של לחימה, ואם צריך אז אפשר להפוך את עזה למגרש כדורגל כי רק ככה העם הערבי מבין, רק כוח.
ממשלת ישראל חייבת, ועכשיו, לצאת מתרדמת החורף שלה ולשחרר את ידיו הכבולות של צה"ל ולהתחיל להראות לאוייב מי כאן בעל הבית. על כל קסאם שנופל על שדרות, אשקלון והסביבה, יש להנחית על עזה ירי ארטילרי כבד ולא "לעבר מקורות הירי", כל עזה היא "מקור ירי", אותם שפלים מנוולים ממש ימתינו לתגובתו של צה"ל במקום הירי. צריך לרדוף אותם עד לתוך מיטתם ושם להכות בהם ללא רחם, הרי כתוב בתורתנו הקדושה, "הקם להורגך השכם להרגו", ואת זה אני לא המצאתי...
אנחנו צריכים להשכיל ולהבין כי כל עוד עיר הטרור, עזה, קיימת לא יהיה שקט, אז בואו ניפטר מעזה לכל הרוחות ונשיב את השקט והשלווה למדינתנו, בואו נגיד כולנו "שלום לך עזה ולא להתראות..." ואז נרגיש בשינוי.
דעה אישית/דודו גוזלן
--------------------------------------------------------------------------------
היום, יום רביעי 24,12,08, והשעה 18:15, ישבתי כמו רבים מעם ישראל מול מסך הטלוויזיה וצפיתי במהדורת החדשות של השעה 18:00 בערב, מה לעשות? זה היה הזמן היחיד בו התפנתי מכל עיסוקיי השונים. נורא הצטערתי על כך שהזדמן לי לצפות במהדורת החדשות, כי כל הקרביים שלי התהפכו מעצבים כאשר ראיתי את תושבי אשקלון, כן רבותיי, תושבי
אשקלון, רצים לכל עבר עם הישמע הסירנה המודיעה "ברוב הדר" על הגעתם של הקסאמים, או הגראדים, לצורך העניין.
זה היה באמת מעצבן לצפות במנוסתם וחוסר האונים של תושבי אשקלון ודמיינתי כך גם את תושבי באר-שבע, דימונה והאזור, לא רוצה לזרוע בהלה, אך תסריט שכזה הינו בהחלט אפשרי.
ואני רוצה לשאול שאלה אחרת, למה שלא ניתן לתושבי עזה לברוח בצורה שכזאת? למה שלא ננחית על עזה מכה קשה וכואבת, מנה אחת אפיים? למה תושבי מדינת ישראל צריכים להיות פעם אחר פעם כברווזים במטווח ותושבי עזה יהנו משקט ושלווה?
רבותיי, במקום לדון על רגיעה צריך להפגיז את העיר עזה עד אשר ייגמר ירי הקסאמים, להתחשב? במי? במה? אנחנו נמצאים במלחמה, לא? החמאס זה לא חיזבאללה, אותם אפשר למחוק מעל פני האדמה ביום או יומיים של לחימה, ואם צריך אז אפשר להפוך את עזה למגרש כדורגל כי רק ככה העם הערבי מבין, רק כוח.
ממשלת ישראל חייבת, ועכשיו, לצאת מתרדמת החורף שלה ולשחרר את ידיו הכבולות של צה"ל ולהתחיל להראות לאוייב מי כאן בעל הבית. על כל קסאם שנופל על שדרות, אשקלון והסביבה, יש להנחית על עזה ירי ארטילרי כבד ולא "לעבר מקורות הירי", כל עזה היא "מקור ירי", אותם שפלים מנוולים ממש ימתינו לתגובתו של צה"ל במקום הירי. צריך לרדוף אותם עד לתוך מיטתם ושם להכות בהם ללא רחם, הרי כתוב בתורתנו הקדושה, "הקם להורגך השכם להרגו", ואת זה אני לא המצאתי...
אנחנו צריכים להשכיל ולהבין כי כל עוד עיר הטרור, עזה, קיימת לא יהיה שקט, אז בואו ניפטר מעזה לכל הרוחות ונשיב את השקט והשלווה למדינתנו, בואו נגיד כולנו "שלום לך עזה ולא להתראות..." ואז נרגיש בשינוי.
דעה אישית/דודו גוזלן
